אמון ושקיפות
אמון הוא המוצר
אלה הכללים שלפיהם אנחנו פועלים. הם ידועים מראש, ולא משתנים באמצע תיק.
מי המכריעים ואיך הם נבחרים
- המכריעים הם אזרחים רגילים — לא שופטים ולא עורכי דין — שהותאמו למקרה לפי ניסיון וידע. ההכרעה היא של הקבוצה, לא של אדם אחד.
- המכריעים נבחרים לפי התאמה להבנת הסכסוך, שפה, זמינות והיעדר ניגוד עניינים.
- לא נעשה שימוש בהשקפות, בנטייה לפסוק לצד מסוים או במאפיינים שאינם נדרשים להבנת התיק.
- הבחירה הסופית אקראית ומבוקרת, וניתנת לשחזור לצורכי ביקורת.
- כל מכריע עונה על שאלון פסילה לפני שהוא רואה את פרטי התיק.
- לפני הקריאה שני הצדדים רואים את פרופילי המכריעים — ללא שם, תמונה או פרט מזהה: תחום מקצועי, ותק, תחומי הבנה, שפות ורקורד.
- כל צד רשאי לבקש החלפה של מכריע אחד בלי לנמק, ולסמן ניגוד עניינים בכל מכריע. חלון הסקירה נמשך 24 שעות; שתיקה = אישור, כדי שאף צד לא יוכל לעצור את ההליך.
איך AI משתתף — ואיפה הוא עוצר
- AI מסכם, בונה ציר זמן, מזהה טענה ללא ראיה ומתרגם. הוא לא מכריע.
- AI מזהה מה התיק דורש — תחומי ידע, מורכבות, שפה. את המכריעים בוחר מנוע התאמה עם הגרלה מבוקרת, לא AI — ולעולם לא לפי איך מישהו ״צפוי להצביע״.
- כל משפט בסיכום מקושר למקור שממנו נלקח.
- כל צד מאשר את הסיכום של הצד שלו — שהעמדה והראיות שלו הוצגו נכון. לאף צד אין וטו על תיאור הצד השני.
- עובדות שהצדדים חלוקים עליהן נשארות מסומנות כשנויות במחלוקת. הפאנל רואה את שתי הגרסאות זו לצד זו — ומכריע.
- ה-AI אינו מדרג צדדים לפי ״אמינות״ ואינו משפיע על בחירת הפאנל.
- כל הפעלה של AI על החומר נרשמת וגלויה לצדדים.
פרטיות ואבטחה
- התיק אינו ציבורי. גישה רק לצדדים, למכריעים שנבחרו ולצוות מצומצם.
- המכריעים רואים ״צד א׳״ ו״צד ב׳״ — לא שמות.
- הצפנה בתעבורה ובמנוחה, אימות דו-שלבי לתפקידים רגישים, ותיעוד מלא של מי ראה מה ומתי.
- פרסום מקרה, גם באופן אנונימי, נעשה רק בהסכמה מפורשת של שני הצדדים.
תגמול המכריעים
- המכריעים מקבלים תשלום עבור הקריאה, שיקול הדעת והנימוק — לא לפי התוצאה.
- אין בונוס על הצבעה עם הרוב. דעת מיעוט מנומקת היא דעה טובה.
- המערכת גובה אותו סכום בין אם צד א׳ ״צדק״ ובין אם צד ב׳.
איך מחושבת ההכרעה — בלי דיון בין המכריעים
- כל מכריע/ה מכריע/ה לבד, בחשאי: האם הדרישה מוצדקת במלואה, בחלקה או לא — ואיזה סכום מגיע (בין 0 לסכום הדרישה).
- העמדה שמוצגת (למשל 4:1) היא כמה מצאו שיש בסיס לדרישה מול כמה לא.
- הסכום שנפסק הוא החציון — הסכום האמצעי מבין החמישה: לפחות שלושה סברו שמגיע לפחות סכום זה, ולפחות שלושה סברו שלא יותר ממנו. כך מכריע/ה קיצוני/ת אחד/ת לא מזיז/ה את התוצאה, ואין צורך בפשרה בין המכריעים.
- לכל סוגיה (״האם העבודה הושלמה?״) נקבע ברוב: הוכח / לא הוכח / לא ניתן לקבוע — וזה מה שמוצג לשני הצדדים כ״מה הוביל להחלטה״ ו״מה לא הוכח״.
- מדד הביטחון נגזר מגודל הרוב ומהפיזור בין הסכומים. כשהביטחון נמוך, הצעת הפשרה מוצגת כטווח ולא כמספר אחד.
- כל החישוב הוא נוסחה אחת קבועה וגלויה — לא שיקול דעת של אף אדם במערכת, ולא של AI.
ערעור
- ערעור נדון בפאנל חדש של 11 מכריעים, בתשלום שידוע מראש.
- חומר נוסף מתקבל רק לפי הכללים שנקבעו במסלול.
- היפוך בערעור הוא אות לבקרת איכות — לא ״ציון״ נגד מכריע.